כשאני מספרת לאנשים שאני עוסקת בהדפסת תלת מימד בחינוך השאלה הראשונה ששואלים אותי היא ״ הא, שמעתי על זה, אבל מה זה בעצם?״ והשאלה השניה היא: ״מה עושים עם זה בחינוך?"
אוקי, אבל מה מיוחד בזה? המדפסת התלת מימדית משנה את הדרך בה אנחנו מייצרים דברים.
כפי שהאינטרנט הביא לכך שהידע יהיה זמין ובהישג יד עבור כולם, כך מדפסת תלת מימדית מספקת אמצעי ייצור זמין, לכל אחד, בבית (טוב, נכון, עדיין אנחנו עוד לא שם אבל אנחנו בהחלט בדרך).
כיום יותר ויותר חברות משתמשות במדפסות תלת מימד מקצועיות בשביל לקצר את תהליכי הייצור, לייצר על פי דרישה, להימנע משינוע מוצרי גלם והמוצר הסופי הלוך ושוב מסין הרחוקה.
מדענים כבר משתמשים היום במדפסות תלת מימד כדי ליצר אברים להשתלה בגוף האדם. פרוטזות מתואמות אישית נוצרות במדפסות ביתיות בעלות 150$ במקום עשרות עלפי דולרים (ראו פרוייקט רובוהנד).
שמענו כבר על הדפסת מוצרים, דברי אומנות, תכשיטים ושוקולד.
לאחרונה אפילו מדפסות תלת מימד ענקיות הדפיסו בתים (שלד) בזמן שיא של יום ועלות חסרת תקדים של 5000$ לבית.
הסרטון הקצר הבא של Mashable מדגים ומסביר בקצרה מה זה הדפסת תלת מימד, איך המדפסת עובדת ומה השימושים הרבים של הטכנולוגיה.
2. איך מדפסת תלת מימדית עובדת?
יש כמה שיטות של הדפסת תלת מימדית אבל המשותף לכולם הוא שהאובייקט נוצר על ידי הוספת חומר שכבה אחרי שכבה בהתאם למודל שבקובץ במחשב.
מכיוון שבלוג זה מתייחס בעיקר לשימוש ביתי או בבית הספר, אתרכז כאן בטכנולוגיה הנפוצה ביותר לשימושים אלו: טכנולוגיית ה - FDM, Fused Deposition Modelling, זאת אומרת בניית מודל על ידי התכה ומיזוג של חומר ההדפסה. טכנולוגיית ה - FDM היא הנפוצה ביותר במדפסות תלת מימד ״שולחניות״ (ביתיות/משרדיות) ויש כיום מאות יצרנים שונים של מדפסות מסוג זה ברחבי העולם.
בשיטה זו, מודל דיגיטלי של אובייקט תלת מימדי ״נפרס״ לפרוסות דקות מאוד (בין 0.05 מ״מ עד ל 0.3 מ״מ) כך שכל פרוסה תודפס אחת מעל השניה עד לקבלת המוצר הסופי.
חוט של פלסטיק מוזרם דרך ראש ההדפסה, שמחמם את הפלסטיק עד להתכה. ראש המדפסת המחומם נע על משטח ההדפסה ומניח שכבה דקה של הפלסטיק המותך, שמתקרר מייד ומתקשה בחזרה. עם סיום הדפסת השכבה, תודפס השכבה הבאה באותה השיטה.
ממציא את השיטה, סקוט קראמפ, חשב עליה כשניסה לייצר לבתו צפרדע צעצוע בעזרת אקדח דבק חם. הוא המיס את הדבק והניח אותו שכבה אחרי שכבה. ואז באה ההברקה: אם אדם יכול לעשות את זה בעצמו על ידי תנועות היד, בעצם אפשר לחבר את אקדח הדבק החם לרובוט הנע בשלושת המימדים ובעזרת פקודות מחשב ליצר את האובייקט הרצוי.
יש שיטות אחרות של הדפסת תלת מימד, כגון SLA, SLS, SLM, POLYJET ועוד אבל לא ארחיב עליהן כעת. ניתן לקרוא עליהן בקצרה בוויקיפדיה.
3. באילו חומרים ניתן להדפיס?
כפי שציינתי קודם, ניתן להדפיס בפלסטיק. אבל לא רק.
ניתן גם להדפיס גם בחומרים אחרים:
מתכת - תמונה: Bulatov Abstract Creations
פולימרים - תמונה: סטראטסיס
קרמיקה -תמונה: Wasp
שעווה - תמונה: SolidScape
זכוכית - תמונה - MIT Media Lab
בטון - תמונה - Rudenko’s concrete 3D printer in action - 3dprint.com
במדפסות שולחניות, כאלה שאנחנו משתמשים במשרד, בבית או בבתי ספר, רוב הזמן נדפיס בסוגים שונים של פלסטיק. שני הסוגים הנפוצים ביותר הם ABS ו- PLA.
בין הסוגים המיוחדים ניתן למצוא nylon, ninjaflex, Colorfabb NG, PET ותרכובות שונות של פלסטיק ומתכת, עץ, אבן ואפילו קפה!
על כך יהיה ניתן לקרוא בפוסט עתידי שאפרסם בקרוב.
4. איך מייצרים מודלים להדפסה בתלת מימד?
המדפסת יודעת להדפיס מודל הנמצא בקובץ במחשב.
אבל מאיפה הקבצים האלה מגיעים? מ- 3 מקורות אפשריים:
א. תוכנות לתכנון CAD (לדוגמא, SolidWorks, Tinkercad, Autodesk Inventor ועוד).
ב. הורדת דגמים מוכנים מהאינטרנט, מאתרי שיתוף קבצי תלת מימד (לדוגמא Thingiverse, YouMagine, CubeHero).
ג. סריקה של אובייקט קיים באמצעות מצלמה תלת מימדית.
נושא זה שווה הרחבה ולכן אכתוב עליו בקרוב בפוסט חדש (זו ההזדמנות להזכיר לכם להירשם כאן כדי לקבל עדכונים ישירות למייל!)
5. אין לך מדפסת ובכל זאת אתה רוצה להדפיס משהו? בטח שאפשר!
מדפסות התלת מימד עדיין לא מספיק נפוצות (וזולות) כדי להימצא בכל בית. הצעירים מבין הקוראים בטח לא זוכרים שפעם בשביל להדפיס או לצלם היה צריך להגיע לחנויות דפוס.
כיום יש לשכות שירות כאלה להדפסת תלת מימד, אבל מודרניות יותר: כל אחד יכול לחפש לשכת שירות כזו מבלי לזוז מהכורסא. האתר 3DHUBS מאפשר לך למצוא שירותי הדפסת תלת מימד הכי קרובים אליך.
איך זה עובד? בדיוק על זה אני כותבת פוסט ממש בימים אלו (יפורסם בקרוב).
יש לכם שאלות? הערות? עוד דברים שהייתם רוצה לדעת? אשמח שתשאירו תגובה למטה.
וכמובן, שתשתפו את הפוסט עם החברים, שגם הם ידעו על מה מדובר כאשר מדברים על הפדסת תלת מימד!
Comments